תפילין

תפילין

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְ֒שָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁ֒כִינְתֵּהּ בִּדְ֒חִילוּ וּרְ֒חִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנְּנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְ֒אִי, שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִֽיחַ תְּפִלִּין כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְ֒שַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ, וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵֽלּוּ, שְׁמַע. וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ. קַדֶּשׁ. וְהָיָה כִי־יְבִאֲךָ. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמָּֽנוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָֽנוּ מִמִּצְרָֽיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּֽחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד, לְזִכְרוֹן זְרֽוֹעַ הַנְּ֒טוּיָה. וְשֶׁהִיא נֶֽגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוַת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל הָרֹאשׁ נֶֽגֶד הַמּֽוֹחַ, שֶׁהַנְּ֒שָׁמָה שֶׁבְּ֒מוֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמִשֶּֽׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים, וְשֶֽׁפַע קֹֽדֶשׁ, וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּֽנוּ וְלֹא יִתְגָּֽרֶה־בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵֽנוּ לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה, כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵֽנוּ, וִיהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּ֒הֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין, לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ, וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּ֒לוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶֽלָה:

יניח התפילין של יד על קיבורת ידו, וקודם שיהדק יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין:

ויכרוך שבע כריכות סביב זרועו, ואחר כך יניח של ראש בגובה ראשו כנגד בין עיניו, וקודם שמהדקן יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:

ויאמר תיכף:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

ואחר שיהדק הרצועה על ראשו יאמר:

וּמֵחָכְמָתְ֒ךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי וּמִבִּינָתְ֒ךָ תְּבִינֵֽנִי וּבְחַסְדְּ֒ךָ תַּגְדִּיל עָלַי וּבִגְבוּרָתְ֒ךָ תַּצְמִית אוֹיְ֒בַי וְקָמַי וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּ֒נוֹרָה לְהַשְׁפִּֽיעַ טוּבְ֒ךָ לִבְרִיּוֹתֶֽיךָ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:

ואח״כ כורך הרצועה של יד על אצבעו, ואומר:

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַֽעַתְּ אֶת־יְהֹוָה:

Hosea 2:21-22.

אחר שיניח תפילין יאמר פרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך' כדי להשלים ד' פרשיות בכל יום:

וַיְ֒דַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּֽטֶר כָּל־רֶֽחֶם בִּבְ֒נֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּ֒הֵמָה לִי הוּא: וַיֹּֽאמֶר משֶׁה אֶל־הָעָם זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְ֒כֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְ֒אִים בְּחֹֽדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶֽרֶץ הַכְּ֒נַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְ֒בוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת לָךְ אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹֽדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁ֒בִיעִי חַג לַיהוָֹה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְ֒ךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּֽעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְ֒ךָ וּלְ֒זִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶֽיךָ לְמַֽעַן תִּֽהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִֽיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִֽימָה:

It is customary here, to touch the tefillin of the arm with the tallis or hand. Some then kiss the tallis or hand as an act of chivuv mitzvah, affection for the mitzvah.

It is customary here, to touch the tefillin of the head. See previous note.

וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶֽרֶץ הַכְּ֒נַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶֽיךָ וּנְ֒תָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּֽטֶר־רֶֽחֶם לַֽיהוָֹה וְכָל פֶּֽטֶר שֶֽׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּ֒כָרִים לַיהוָֹה: וְכָל־פֶּֽטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶֽיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְ֒ךָ בִנְ֒ךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְ֒הִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּ֒חֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם מִבְּֽ֒כֹר אָדָם וְעַד־בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵֽחַ לַֽיהוָֹה כָּל־פֶּֽטֶר רֶֽחֶם הַזְּ֒כָרִים וְכָל־בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְ֒כָה וּלְ֒טוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם:

It is customary here, to touch the tefillin of the arm with the tallis or hand. Some then kiss the tallis or hand as an act of chivuv mitzvah, affection for the mitzvah.

It is customary here, to touch the tefillin of the head. See previous note.

מקומה בסידור

• חלק 3 מתוך 5 בסדר השכמת הבוקר
• אותו קטע בתרגום לאנגלית: Tefilin

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.

• The Metsudah Siddur, Avrohom Davis, 1981 — CC-BY, via Sefaria
• The Metsudah siddur, 1981 · CC-BY
• https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002211687