Amidora

Amidora · ספרייה

קריאת התורה

נוסח ספרד · ימי חול · שחרית לימות החול · קריאת התורה

נוסח
נוסח ספרד
מהדורה
The Metsudah siddur, 1981

קריאת התורה

אין אומרים אא"א לא בר"ח ולא בע"פ ולא בערב יו"כ ולא בחנוכה ולא בשני ימים של פורים קטן וגדול. ויש נוהגים שאין אומרים אותו בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אין אומרים אא"א בבית האבל. וצריך לאומרו מעומד.

אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:

This verse from Joel (2:17) was inserted here by the sages of Italy as an abbreviated form of Tachanun to be recited by latecomers to the synagogue, instead of the entire “Vehu Rachum”, so that they could pay attention to the reading of the Torah.

משה רבינו ונביאים שעמו תקנו שיהו קורין בתורה בשני וחמישי. כדי שלא ישהו ישראל שלשה ימים בלא תורה. ושני וחמישי הם ימי רצון. שבשני עלה משרע"ה לקבל לוחות אחרונים וירד בחמישי. ומתקנת עזרא שיהו קורין תלתא גברי. וכשמוציאין ס"ת צריך לנהוג בו כבוד הרבה ויביט בו משעה שמוציאין אותו מהארון עד שמניחין אותו במקומו. ולא ידבר דברים ושיחה בטילה. כי זה הוא ביזוי התורה. (דה"ח)

כשפותחין הארון הקדוש אומרים זה:

וַיְהִי בִּנְ֒סֹֽעַ הָאָרֹן וַיּֽאמֶר משֶׁה קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻֽצוּ אֹיְ֒בֶֽיךָ וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְ֒בַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלָֽםִ: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:

איתא בזהר (ויקהל דף ר"ו.) אר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרי ביה מפתחי תרעי דשמיא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא ואיבעי ליה לבר נש למימר הכי:

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְ֒מָא בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ, יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלָם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּ֒שָׁךְ וּלְ֒אַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְ֒קַבֵּל צְלוֹתָֽנָא בְּרַחֲמִין, יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּתָא, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְ֒מִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְ֒פַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְ֒כַיָּא וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא, אֲנָא עַבְדָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִֽידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּהּ דִּיקַר אוֹרַיְ֒תֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁ֒מַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְ֒תֵהּ קְשׁוֹט, וּנְ֒בִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְ֒שׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ וְלִשְׁ֒מֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן, יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי, וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְ֒חַיִּין וְלִשְׁ֒לָם:

שליח ציבור:

גַּדְּ֒לוּ לַיהוָֹה אִתִּי וּנְ֒רוֹמְ֒מָה שְׁמוֹ יַחְדָּו:

והקהל עונים:

לְךָ יְהֹוָה הַגְּ֒דֻלָּה וְהַגְּ֒בוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ:

אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְ֒שׁוֹתֵֽינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵֽצֶר הָרָע מִן הַנְּ֒שׂוּאִים, וְיָחוֹן אוֹתָֽנוּ לִפְ֒לֵטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים:

See Exodus 19:4, “You have seen what I did to the Egyptians, and how I carried you on eagles’ wings.” See Isaiah 46:3, “Israel which are borne by Me from the belly, which are carried by Me from the womb.”

See Exodus 19:4, “You have seen what I did to the Egyptians, and how I carried you on eagles’ wings.” See Isaiah 46:3, “Israel which are borne by Me from the belly, which are carried by Me from the womb.”

חזן:

וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵֽינוּ בִּזְ֒מַן קָרוֹב וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵֽנוּ וּפְ֒לֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְ֒חֶֽסֶד וּלְ֒רַחֲמִים וּלְ֒רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן, הַכֹּל הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֺהֵֽינוּ וּתְ֒נוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כֹּהֵן קְרָב, יַעֲמֹד (פב"פ) הַכֹּהֵן, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:

והקהל עונים:

וְאַתֶּם הַדְּ֒בֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֺהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּ֒כֶם הַיּוֹם:

כשקורין אותו לתורה יאמר זה:

The following blessings are recited by every person called to the Torah.

בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:

קהל ועולה:

בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

ויאמר העולה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

לאחר הקריאה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. ואומרה על הס"ת לאחר ברכה אחרונה. אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים (שו"ע או"ח ריט).

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּ֒מָלַֽנִי כָּל טוֹב:

והקהל עונים:

מִי שֶׁגְּ֒מָלְ֒ךָ טוֹב הוּא יִגְמָלְ֒ךָ כָּל־טוֹב סֶֽלָה:

ברכת ברוך שפטרני

מי שהגיע בנו לבן י"ג שנה ויום אחד יברך האב בשעה שבנו עולה לתורה פעם ראשונה ברכה זו בלא שם ומלכות:

בָּרוּךְ שֶׁפְּ֒טָרַֽנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה:

The father is liable for the sins of his children only until they have been taught and trained to perform and observe the mitzvos. Once they have reached this level, even though they are not yet thirteen years of age, the father is no longer responsible for their sins. Why then is this Beracha recited at the time of Bar Mitzvah? The Dover Meisharim, cites sources stating that on the contrary, children sometimes perish because of their fathers׳ sins. The fathers, in turn, are punished for causing the untimely deaths of their young children. Thus when they reach thirteen and are no longer liable for their fathers’ sins, the fathers too are released from the punishment they could have received for causing their children to perish. The Beracha is therefore recited at the Bar Mitzvah when the son becomes fully independent of his father.

בעת הגבהת ס"ת לאחר הקריאה היה האר"י ז"ל מסתכל באותיות היטב עד שהיה מכירם לקרות והיה אומר שנמשך אור גדול על האדם ע"י הסתכלות התורה מקרוב עד שיוכל לקרות האותיות היטב. לכן המגביה הס"ת גולל הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. ובעת ראייתם יש לכרוע ולומר וזאת התורה. ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת:

וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְ֒כֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְ֒כֵי נֹֽעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: אֹֽרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂ֒מֹאלָהּ עֽשֶׁר וְכָבוֹד: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

בשני וחמישי כשאומרים תחנון בשעה שהגולל גולל הס"ת קודם שמכניסין הס"ת להיכל יאמר הש"ץ יְהִי רָצוֹן כו'. וראוי ונכון להזהיר לעם שיאמרו אמן אחר כל יהי רצון כי בקשות גדולות הם:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּֽינוּ וּלְ֒הָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵֽנוּ בִּמְ֒הֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנֹאמַר אָמֵן:

The Holy Temple.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵֽנוּ וְלִמְנֹֽעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵֽינוּ וּמֵעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְקַיֵּם בָּֽנוּ חַכְ֒מֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וּנְ֒שֵׁיהֶם וּבְ֒נֵיהֶם וּבְ֒נוֹתֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם בְּכָל מְקוֹמוֹת מֹושְׁ֒בוֹתֵיהֶם וְנֹאמַר אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְ֒פוֹת הָאָֽרֶץ וְנֹאמַר אָמֵן:

אַחֵֽינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּ֒תוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְ֒דִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְ֒וָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְ֒אֻלָּה הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן:

מקומה בסידור

בנוסחים האחרים

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.