Amidora

Amidora · ספרייה

שיר של יום

נוסח ספרד · ימי חול · שחרית לימות החול · שיר של יום

נוסח
נוסח ספרד
מהדורה
The Metsudah siddur, 1981

שיר של יום

נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש. ומקורו במס' סופרים (מס' סופרים י"ח, א) לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתן. דתנינן תמן (תמיד פ"ז מ"ד) השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק וכו'. שכל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן. ע"כ. (עץ יוסף)

בראשון בשבת:

הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְ֒וִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָֹה הָאָֽרֶץ וּמְ֒לוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֽשְׁ֒בֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְ֒נֶֽהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְ֒קוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּֽיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֺא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֺא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְ֒דָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דּוֹרְ֒שָׁיו מְבַקְ֒שֵׁי פָנֶֽיךָ יַעֲקֹב סֶֽלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד סֶֽלָה:

Rabbi Judah says in the name of Rabbi Akiva, “On the first day of the week, the Levites sang psalm 24, The earth is Adonoy's and the fullness thereof, because on that day God took possession of His newly created world for Himself, in order to give possession to mankind. Yet He remained the sole Master of the world.”—Maseches Rosh Hashana 31a

Ibn Ezra says that “mountain” refers to Mount Moriah, the location of the Temple. David composed this psalm on the day he purchased the Temple site from Aravna the Jebusite.

He whose piety is genuine and who will not use the Name of God to deceive others.—S.R. Hirsch

This person can expect that God will give him whatever will best serve his genuine welfare.—S.R. Hirsch

“Jacob” refers to all of Israel, the true descendants of the patriarch Jacob.—Radak

(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)

בשני בשבת:

הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְ֒וִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹֽרַח: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֺהֵֽינוּ הַר קָדְשׁוֹ: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָֽרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶֽלֶךְ רָב: אֱלֺהִים בְּאַרְמְנוֹתֶֽיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב: כִּי הִנֵּה הַמְּ֒לָכִים נוֹעֲדוּ עָבְ֒רוּ יַחְדָּו: הֵֽמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָֽהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּֽזוּ: רְעָדָה אֲחָזָֽתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה: בְּרֽוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ: כַּאֲשֶׁר שָׁמַֽעְנוּ כֵּן רָאִֽינוּ בְּעִיר יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֺהֵֽינוּ אֱלֺהִים יְכוֹנְ֒נֶֽהָ עַד עוֹלָם סֶֽלָה: דִּמִּֽינוּ אֱלֺהִים חַסְדֶּֽךָ בְּקֶֽרֶב הֵיכָלֶֽךָ: כְּשִׁמְךָ אֱלֺהִים כֵּן תְּהִלָּתְ֒ךָ עַל קַצְוֵי אֶֽרֶץ צֶֽדֶק מָלְ֒אָה יְמִינֶֽךָ: יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַֽעַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ: סֹֽבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפֽוּהָ סִפְ֒רוּ מִגְדָּלֶֽיהָ: שִֽׁיתוּ לִבְּ֒כֶם לְחֵילָה פַּסְּ֒גוּ אַרְמְ֒נוֹתֶֽיהָ לְמַֽעַן תְּסַפְּ֒רוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן: כִּי זֶה אֱלֺהִים אֱלֺהֵֽינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵֽנוּ עַל מוּת:

On the second day, psalm 48, “Adonoy is great and highly extolled,” was sung by the Levites because on the second day of creation God separated the heavenly and earthly parts of the universe and ruled over both.—Maseches Rosh Hashana 31a

Jerusalem is the source of all the joy in the world. Joy radiates from Jerusalem to the rest of the world because it is the center of the universe, both in terms of geography and history. The Temple era is the midpoint of the generations—of the generations which preceded the Temple, and of those which followed its destruction. The generations before the Temple were uplifted and imbued with the hopes of its realization; the later generations are drawn to its light by recalling its radiant glory and by anticipating its rebuilding. We mention Jerusalem at every joyous occasion to emphasize that it is the true source of joy.—Sfas Emes Tziyun is the Hebrew word for a monument, a memorial for someone who has died. When it is spelled “Tziyon, it refers to the site of God's Sanctuary, a timeless memorial for the preservation of truth in the midst of mankind. Even though the Temple has been destroyed, the mountain symbolically reminds man of the presence of the true God.—S.R. Hirsch

Some commentators say that the great king refers to David, rather than to God.

The kings had assembled to attack Jerusalem.—Rashi

When the kings, who assembled to attack Jerusalem, witnessed the wondrous deeds which God performed in His victorious battle against their armies, they were astounded and terrified.—Radak

We testify that Your wondrous deeds match the praise and exalted names which the Prophets used to describe Your might.—Radak

Or cities of Judah.

Hirsch and others translate, “He will lead us beyond death.” They divide almus into two words al mus. Our translation follows Rashi, who renders it as one word.

(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)

בשלישי בשבת:

הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְ֒וִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֺהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶֽרֶב אֱלֺהִים יִשְׁפֹּט: עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָֽוֶל וּפְ֒נֵי רְשָׁעִים תִּשְׂ֒אוּ סֶֽלָה: שִׁפְ֒טוּ דָל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ: פַּלְּ֒טוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ: לֺא יָדְ֒עוּ וְלֺא יָבִֽינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּֽכוּ יִמּֽוֹטוּ כָּל מֽוֹסְ֒דֵי אָֽרֶץ: אֲנִי אָמַֽרְתִּי אֱלֺהִים אַתֶּם וּבְ֒נֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּ֒כֶם: אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְ֒אַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּֽלוּ: קוּמָה אֱלֺהִים שָׁפְ֒טָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם:

Assaf was one of the ten composers who contributed to the Book of Psalms; he wrote eleven psalms (73-83). The leading Levite musician of his times, he was also endowed with the spirit of prophecy.

The Talmud designates psalm 82 for the third day of the week because on the third day of Creation, God in His wisdom revealed the earth and established the world for His chosen “congregation.” This psalm is an allusion to Genesis 1:9 where we read, “God said, ‘Let the waters beneath the heavens be gathered (congregate) into one place, so that the dry land may appear’.”.—Maseches Rosh Hashana 31a

“They” refers to the judges.

Justice is one of the three pillars upon which the earth rests (Maseches Avos 1:18). Without justice there is no stability in the world.

(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)

ברביעי בשבת:

הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְ֒וִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

אֵל נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים: עַד מָתַי רְשָׁעִים יְהֹוָה עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֺֽזוּ: יַבִּֽיעוּ יְדַבְּ֒רוּ עָתָק יִתְאַמְּ֒רוּ כָּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן: עַמְּ֒ךָ יְהֹוָה יְדַכְּ֒אוּ וְנַחֲלָתְ֒ךָ יְעַנּוּ: אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹֽגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ: וַיֹּאמְ֒רוּ לֺא יִרְאֶה יָהּ וְלֺא יָבִין אֱלֺהֵי יַעֲקֹב: בִּֽינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְ֒סִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ: הֲנֹֽטַע אֹֽזֶן הֲלֺא יִשְׁמָע אִם יוֹצֵר עַֽיִן הֲלֺא יַבִּיט: הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֺא יוֹכִֽיחַ הַמְ֒לַמֵּד אָדָם דָּֽעַת: יְהֹוָה יֹדֵֽעַ מַחְשְׁ֒בוֹת אָדָם כִּי הֵֽמָּה הָֽבֶל: אַשְׁרֵי הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּ֒רֶֽנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְ֒ךָ תְלַמְּ֒דֶֽנּוּ: לְהַשְׁקִיט לוֹ מִֽימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת: כִּי לֺא יִטּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֺא יַעֲזֹב: כִּי עַד צֶֽדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁ֒רֵי לֵב: מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן: לוּלֵי יְהֹוָה עֶזְרָֽתָה לִּי כִּמְ֒עַט שָׁכְ֒נָה דוּמָה נַפְשִׁי: אִם אָמַֽרְתִּי מָֽטָה רַגְלִי חַסְדְּ֒ךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵֽנִי: בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶֽיךָ יְשַׁעַשְׁ֒עוּ נַפְשִׁי: הַיְ֒חָבְרְךָ כִּסֵּא הַוָּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק: יָגֽוֹדּוּ עַל נֶֽפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ: וַיְ֒הִי יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֺהַי לְצוּר מַחְסִי: וַיָּֽשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְ֒רָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ: לְכוּ נְרַנְּ֒נָה לַיהוָֹה נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ: נְקַדְּ֒מָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל יְהֹוָה וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֺהִים:

Psalm 94, “Almighty of vengeance” was sung on the fourth day because God created the sun and the moon on the fourth day, and He will punish those who worship them.—Maseches Rosh Hashana

This verse and the following two are from Psalms 95:1-3.

(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)

בחמישי בשבת:

הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְ֒וִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

לַמְנַצֵּֽחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף: הַרְנִֽינוּ לֵאלֺהִים עֻזֵּנוּ הָרִֽיעוּ לֵאלֺהֵי יַעֲקֹב: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְ֒נוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָֽבֶל: תִּקְ֒עוּ בַחֹֽדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּֽסֶה לְיוֹם חַגֵּֽנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֺהֵי יַעֲקֹב: עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם שְׂפַת לֺא יָדַֽעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירֽוֹתִי מִסֵּֽבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹֽרְ֒נָה: בַּצָּרָה קָרָֽאתָ וָאֲחַלְּ֒צֶֽךָ אֶעֶנְךָ בְּסֵֽתֶר רַֽעַם אֶבְחָנְ֒ךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶֽלָה: שְׁמַע עַמִּי וְאָעִֽידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי: לֺא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֺא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר: אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ הַמַּעַלְ֒ךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם הַרְחֶב פִּֽיךָ וַאֲמַלְ֒אֵֽהוּ: וְלֺא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֺא אָֽבָה לִי: וָאֲשַׁלְּ֒חֵֽהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְ֒כוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם: לוּ עַמִּי שֹׁמֵֽעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְ֒רָכַי יְהַלֵּֽכוּ: כִּמְ֒עַט אוֹיְ֒בֵיהֶם אַכְנִֽיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי: מְשַׂנְ֒אֵי יְהֹוָה יְכַחֲשׁוּ לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם: וַיַּאֲכִילֵֽהוּ מֵחֵֽלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָּ:

Psalm 81 was designated for the fifth day “Because God created the birds and fish on that day.” These creatures bring joy to the world and when people observe the vast variety of the bird and fish species, they are awed by God's creativity. They are thus inspired to sing joyously to God.—Maseches Rosh Hashana 31a

Gittis was a musical instrument that was manufactured in the town of Gat.

Meiri associates the word הריעו with תרועה, sounding the shofar. Thus the verse reads, “Sound the shofar to the God of Jacob.”

The Talmud relates the word כסה with כסה, covering. All other festivals occur when the moon is clearly visible. Rosh Hashana occurs at the beginning of the month when the moon is barely visible.—Maseches Rosh Hashana 8a

S.R. Hirsch translates, “The God of Jacob sits in judgment.”

Joseph feared God's Name and refused to give in to the wiles of Potiphar's wife. Because he sanctified God's Name, he merited that the letter hei from God's Name should be added to his name, making it Yehosef, יהוסף.—Maseches Sotah 10b.

Rashi says that this refers to the cooking and menial kitchen tasks which the Jewish slaves were forced to do in Egypt.

“Open your mouth wide” and state all your desires.

(הושיענו וכו'. קדיש יתום.)

בשישי בשבת:

הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְ֒וִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהֹוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָֽתָּה: נָשְׂ֒אוּ נְהָרוֹת יְהֹוָה נָשְׂ֒אוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂ֒אוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם: מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּ֒רֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה: עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְ֒נוּ מְאֹד לְבֵיתְ֒ךָ נָאֲוָה קֹֽדֶשׁ יְהֹוָה לְאֹֽרֶךְ יָמִים:

On the sixth day, the Levites sang Psalm 93, “Adonoy has begun his reign, with majesty He has clothed Himself,” because He completed the work of creation and reigned over all His creatures.—Maseches Rosh Hashana 31a

הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וְאָמַר כָל־הָעָם אָמֵן הַלְ֒לוּיָה. בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽיִם הַלְ֒לוּיָהּ: בְּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

מקומה בסידור

בנוסחים האחרים

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.