Amidora · ספרייה
ברייתא דר' ישמעאל
נוסח ספרד · ימי חול · שחרית לימות החול · ברייתא דר' ישמעאל
- נוסח
- נוסח ספרד
- מהדורה
- The Metsudah siddur, 1981
ברייתא דר' ישמעאל
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶֽשֶׁת בָּהֵן: מִקַּל וָחֹֽמֶר, וּמִגְּ֒זֵרָה שָׁוָה, מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁ֒נֵי כְתוּבִים, מִכְּ֒לָל וּפְרָט, וּמִפְּ֒רָט וּכְלָל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּ֒רָט, מִכְּ֒לָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט וּמִפְּ֒רָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּ֒לָל לְלַמֵּד לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּ֒לָל כֻּלּוֹ יָצָא, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעֹן טֹֽעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעֹן טֹֽעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶֽנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ, וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁ֒לִישִׁי וְיַכְרִֽיעַ בֵּינֵיהֶם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
מה שאנו אומרין הקדיש בלשון תרגום, יש אומרים מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה ואם יבינו המלאכים זה יקטרגו עלינו, על כן אומרים אותו בלשון שלא יבינו, שאינן מכירין ארמית. ויש מפרשים הטעם לפי שהיו רגילין לומר אותו אחר הדרשה והיו שם עמי הארץ שאינן מכירין אלא ארמית שהוא לשונם לכן נהגו לאומרו בלשון שהכל מבינין בו (ע"פ טור או"ח נו)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְ֒מָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
These opening words refer to the fulfillment of God’s prophecy, through Ezekiel (38:23) “And I will thus exalt Myself and sanctify Myself; and I will be known in the eyes of the many nations, and they will know that I am Adonoy.”—Levush, Siddur HaGra. One should be very careful to emphasize the letter gimel (ג) when saying the word “Yisgadal (יִתְגַּדַּל),” in order that it not be heard as “Yiskadal (יִתְקַּדַל),” from the word קְדָל which means neck.—Mishnah Berurah 56:2
May His sovereignty be revealed.
We pray that the redemption will come speedily and that the process of the redemption itself will not be prolonged.—Siddur HaGra
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
This phrase, the heart of the Kaddish, is found almost verbatim in Daniel 2:20.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא (בעשי"ת וּלְעֵֽלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
The ten expressions of praise in the Kaddish refer to the ten utterances by which God created the world. (See Maseches Avos 5:1.)
May God be praised and exalted far beyond all the blessings, hymns and praises that are uttered.—Mishnah Berurah in the name of the Vilna Gaon 56:14.
Consolations are uttered because God is in mourning over the destruction of the Holy Temple and the exile of His people.
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְ֒קִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
מקומה בסידור
- חלק 5 מתוך 20 בשחרית לימות החול
- אותו קטע בתרגום לאנגלית: B'raita d'Rabi Yishmael
טקסטים ומקורות
כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.
- The Metsudah Siddur, Avrohom Davis, 1981 — CC-BY, via Sefaria
- The Metsudah siddur, 1981 · CC-BY
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002211687