Amidora · ספרייה

קרבנות

נוסח ספרד · שבת · מנחה לשבת קודש · קרבנות

נוסח: נוסח ספרד
מהדורה: Torat Emet 357

קרבנות

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: וְעָשִֽׂיתָ כִּיּוֹר נְחֽשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֽשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין־אֹֽהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּֽחַ וְנָתַתָּ שָֽׁמָּה מָֽיִם: וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּֽנּוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם: בְּבֹאָם אֶל־אֹֽהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ־מַֽיִם וְלֹא יָמֻֽתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻֽתוּ וְהָיְ֒תָה לָהֶם חָק־עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם:

His right hand was held above his right foot, the left hand above the left foot and all were washed simultaneously.—Maseches Zevachim 59

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵֽיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְ֒רוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִֽיבוּ לַיהוָֹה כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַֽיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד: אֶת־הַכֶּֽבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּֽקֶר וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם: וַֽעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹֽלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶֽׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין: עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּֽדֶשׁ הַסֵּךְ נֶֽסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָֹה: וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם כְּמִנְחַת הַבֹּֽקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַיהוָֹה:

Kohanim, Levites and Israelites were to be present at the offering of the two daily public burnt-offerings. The Sages instituted the program of Ma’amodos, under which representatives of all 12 tribes were always present when these sacrifices were offered. These representatives were rotated each week.

One-tenth of an ephah is the equivalent of 43-⅕ eggs.

The hin is a liquid measure containing 12 logs, of which each log is approximately 6 eggs.

On the Altar.

וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶֽרֶךְ הַמִּזְבֵּֽחַ צָפֹֽנָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ סָבִיב:

אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהִקְטִֽירוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶֽךָ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:

וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה קַח־לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵֽלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִֽׂיתָ אֹתָהּ קְטֹֽרֶת רֹֽקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵֽחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹֽדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּֽנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּֽנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹֽהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָֽׁמָּה קֹֽדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר

Galbanum has an offensive odor. The Torah includes it among the other spices to teach us to include even Jewish sinners among the rest of Jewry at our assemblies of fasting and prayers.—Rashi

The Hebrew word, memulach is rendered by Onkelos as mixed, to indicate that the spices should be well mixed together.—Rashi

This incense was offered each day upon the Innermost Altar which is inside the Tent of Meeting.—Rashi

וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹֽרֶת סַמִּים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָֽעַרְבַּֽיִם יַקְטִירֶֽנָּה קְטֹֽרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהֹוָה לְדֹרֹתֵיכֶם:

תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּ֒טֹֽרֶת כֵּיצַד שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה לְכָל יוֹם, פְּרַס בַּשַּׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּֽשֶׁת בְּעֶֽרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה, וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָֽיוּ בָהּ, וְאֵֽלּוּ הֵן הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּ֒בוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:

A maneh is a weight; plural, manim.

A kab is a sixth of a se’ah.

This herb causes the smoke of the burning incense to ascend in a straight line.

Included are various sweeteners such as dates and other fruits.

The same is true if one were to add to the prescribed number of eleven spices.—Etz Yosef

The death penalty was given only if the Kohein Gadol actually entered the Holy of Holies with incense which was unfit. This was considered as an unwarranted entry into the Holy of Holies which carried the death decree.—Rashi

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּ֒טָף, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָׁפִין בָּה אֶת הַצִפֹּרֶן כִּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא נָאָה יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא עַזָּה, וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:

10 This water came from a well named Raglayim.—Kol Bo

Since Mei Raglayim (lit., water from the feet) is a euphemism for urine, it would have been disrespectful to use this water in the Temple. Others hold that the term “waters of Raglayim” actually refers to urine, which could have been used as a soaking agent were it not indecent to bring it into a sacred place.—Kol Bo

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק מִפְּ֒נֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּ֒שָׂמִים, פִּטְּ֒מָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ לֹא שָׁמַֽעְנוּ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּ֒לָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:

Some suggest that the sound of these specific words affects the spices.

184 manim instead of 368.

I.e., we did not hear our teachers expound this question.

תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְ֒תָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין: וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְ֒טוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּ֒נֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְ֒בִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּ֒נֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְ֒רָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:

The exact number of years varied with the size of the hands of the High Priests over the years, for the surplus was what remained of these three manim from which he took two handfuls each Yom Kippur.

אומר ג' פעמים:

אָֽנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְ֒ךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּ֒ךָ שַׂגְּ֒בֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא: נָא גִבּוֹר דּוֹרְ֒שֵׁי יִחוּדְ֒ךָ כְּבָבַת שָׁמְ֒רֵם: בָּרְ֒כֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם צִדְקָתְ֒ךָ תָּמִיד גָּמְ֒לֵם: חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְ֒ךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ: יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּ֒ךָ פְּנֵה, זוֹכְ֒רֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ: שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: יוֹדוּךָ יְהֹוָה כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְ֒שָׁבֵי פֶֽשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה: וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אֹתָם אָמַר יְהֹוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶֽיךָ וּדְ֒בָרַי אֲשֶׁר שַֽׂמְתִּי בְּפִֽיךָ לֺא יָמֽוּשׁוּ מִפִּֽיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶֽרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֺא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ: וּמְ֒קַבְּ֒לִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רִין קַדִּישׁ בִּשְׁ֒מֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ: וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ: וּנְ֒טָלַתְנִי רוּחָא וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּמְ֒שַׁבְּ֒חִין וְאָמְ֒רִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָֹה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ: יְהֹוָה יִמְלֺךְ לְעוֹלָם וָעֶד: יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא: יְהֹוָה אֱלֺהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ שָׁמְ֒רָה זֹאת לְעֹלָם לְיֵֽצֶר מַחְשְׁ֒בוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֺא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֺא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְ֒אֶֽיךָ: צִדְ֒קָתְ֒ךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְ֒ךָ אֱמֶת: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָֽנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֺהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ: בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּ֒רָאָֽנוּ לִכְ֒בוֹדוֹ וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְ֒עָבְ֒דוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה: יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְ֒רָכָה לִשְׁ֒נֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְ֒חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: לְמַֽעַן יְזַמֶּרְ֒ךָ כָבוֹד וְלֺא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֺהַי לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ: בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָֹה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: בִּטְ֒חוּ בַיהוָֹה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְ֒עֵי שְׁמֶֽךָ כִּי לֺא עָזַֽבְתָּ דֹרְ֒שֶֽׁיךָ יְהֹוָה: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

God waits to hear the praises of Israel before He listens to the praises of the angels.—Etz Yosef God waits until the very last congregation of Jews has completed its prayers and then accepts the prayers of all Israel at one time.—Avudraham

According to the Targum interpretation, the thrice “holy” in the Kedushah does not indicate three ascending degrees of sanctification. Instead, it implies a declaration that He Who is holy in the loftiest regions of His heavenly abode is holy not only there but also on earth, the creation of His Almighty power; and that He was not only holy in the past, but that He is holy even now and will be holy throughout all the ages.—S.R. Hirsch

Isaiah 6:3

Ezekiel 3:12.

Exodus 15:18.

I Chronicles 29:18.

May our recitation of the Kedushah inspire our thoughts and direct our hearts to serve You.—Avudraham

Psalms 78:38.

Psalms 86:5.

Psalms 119:142.

The patriarchs symbolize the three pillars of the universe—Torah, avodah,— the Temple service and gemilas chasadim—kindliness. Jacob epitomized Torah, which is the ultimate truth; Isaac personified Divine service in his readiness to be offered as a sacrifice to God; and Abraham exemplified the ideal and practice of kindliness throughout his life. We thus pray to be granted a share in the Divine truth of Torah in Jacob's merit, and to receive God's kindliness in Abraham's merit.

Micah 7:20.

Etz Yosef interprets the verse in this manner: “Blessed is Adonoy who loads us each day with His blessings and goodness.”

Psalms 68:20.

Psalms 46:8.

Psalms 84:13.

Psalms 20:10.

This phrase is based on Isaiah 43:7, “Everything that is called by My Name, I have created it for My glory.”

This prayer is based on Joshua 24:2-3, “Your fathers dwelt on the other side of the river—and they served other gods. And I took your father Abraham from the other side of the river.” See Genesis 20:13 as interpreted by Onkelos.

Some women are barren; they cannot bear children at all. Others have children who are unable to live. Similarly, there arc those who study Torah only to criticize and ridicule what they learn, while others learn sincerely but later rebel against its teachings. Those who study to ridicule are comparable to the barren women who are unable to give birth. But those who later rebel are like those who bear children and bury them. We pray to God to instill His love and fear in our hearts so that our learning will bear fruit and have a lasting influence on our lives.—Siddur HaGra

Psalms 30:13.

God alone is the source of his trust; he relies on none other than God. One who puts his trust in God, while also relying upon a great many other factors, which he considers essential supports of his life and happiness, is not truly trusting in God.—S.R. Hirsch

Jeremiah 17:7.

Isaiah 26:4.

These are men of the highest caliber who perceive God's ways with undistorted clarity. They discern God's hand guiding the world in its constant, miraculous operation and they know with certainty that all is directed by God.—Malbim

Psalms 9:11.

Isaiah 42:21.

(יְהֺוָה אֲדוֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָֽרֶץ: חִזְ֒קוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְ֒כֶם כָּל הַמְ֒יַחֲלִים לַיהֹוָה:)

חצי קדיש:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְ֒מָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְ֒קָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא:

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא (בעשי"ת וּלְ֒עֵֽלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָא, וְאִמְרוּ אָמֵן,

(ביום טוב שחל בחול מתפללים כאן תפילת ג' רגלים:)

וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ:

Psalms 69:4.

כשפותחין הארון הקדוש אומרים זה:

וַיְהִי בִּנְ֒סֹֽעַ הָאָרֹן וַיּֽאמֶר משֶׁה קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻֽצוּ אֹיְ֒בֶֽיךָ וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְ֒בַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלָֽםִ: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְ֒מָא בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ, יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלָם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּ֒שָׁךְ וּלְ֒אַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְ֒קַבֵּל צְלוֹתָֽנָא בְּרַחֲמִין, יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּתָא, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְ֒מִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְ֒פַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְ֒כַיָּא וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא, אֲנָא עַבְדָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִֽידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּהּ דִּיקַר אוֹרַיְ֒תֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁ֒מַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְ֒תֵהּ קְשׁוֹט, וּנְ֒בִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְ֒שׁוֹט, בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ וְלִשְׁ֒מֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן, יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי, וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְ֒חַיִּין וְלִשְׁ֒לָם:

שליח ציבור: גַּדְּ֒לוּ לַיהוָֹה אִתִּי וּנְ֒רוֹמְ֒מָה שְׁמוֹ יַחְדָּו:

והקהל עונים: לְךָ יְהֹוָה הַגְּ֒דֻלָּה וְהַגְּ֒בוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ:

אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְ֒שׁוֹתֵֽינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵֽצֶר הָרָע מִן הַנְּ֒שׂוּאִים, וְיָחוֹן אוֹתָֽנוּ לִפְ֒לֵטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים:

See Exodus 19:4, “You have seen what I did to the Egyptians, and how I carried you on eagles’ wings.” See Isaiah 46:3, “Israel which are borne by Me from the belly, which are carried by Me from the womb.”

חזן: וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵֽינוּ בִּזְ֒מַן קָרוֹב וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵֽנוּ וּפְ֒לֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְ֒חֶֽסֶד וּלְ֒רַחֲמִים וּלְ֒רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן, הַכֹּל הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֺהֵֽינוּ וּתְ֒נוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כֹּהֵן קְרָב, יַעֲמֹד (פב"פ) הַכֹּהֵן, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:

והקהל עונים: וְאַתֶּם הַדְּ֒בֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֺהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּ֒כֶם הַיּוֹם:

כשקורין אותו לתורה יאמר זה: בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:

The following blessings are recited by every person called to the Torah.

קהל ועולה: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

ויאמר העולה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

לאחר הקריאה מברך: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. ואומרה על הס"ת לאחר ברכה אחרונה. אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים (שו"ע או"ח ריט).

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּ֒מָלַֽנִי כָּל טוֹב:

והקהל עונים: מִי שֶׁגְּ֒מָלְ֒ךָ טוֹב הוּא יִגְמָלְ֒ךָ כָּל־טוֹב סֶֽלָה:

ברכת ברוך שפטרני

מי שהגיע בנו לבן י"ג שנה ויום אחד יברך האב בשעה שבנו עולה לתורה פעם ראשונה ברכה זו בלא שם ומלכות:

בָּרוּךְ שֶׁפְּ֒טָרַֽנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה:

The father is liable for the sins of his children only until they have been taught and trained to perform and observe the mitzvos. Once they have reached this level, even though they are not yet thirteen years of age, the father is no longer responsible for their sins. Why then is this Beracha recited at the time of Bar Mitzvah? The Dover Meisharim, cites sources stating that on the contrary, children sometimes perish because of their fathers׳ sins. The fathers, in turn, are punished for causing the untimely deaths of their young children. Thus when they reach thirteen and are no longer liable for their fathers’ sins, the fathers too are released from the punishment they could have received for causing their children to perish. The Beracha is therefore recited at the Bar Mitzvah when the son becomes fully independent of his father.

בעת הגבהת ס"ת לאחר הקריאה היה האר"י ז"ל מסתכל באותיות היטב עד שהיה מכירם לקרות והיה אומר שנמשך אור גדול על האדם ע"י הסתכלות התורה מקרוב עד שיוכל לקרות האותיות היטב. לכן המגביה הס"ת גולל הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. ובעת ראייתם יש לכרוע ולומר וזאת התורה. ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת:

וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה: תּוֹרָה צִוָה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָה, בִּשְׂמֹאלָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה: גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם: הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם: מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו: סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר: פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:

הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהֹוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ: הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט: כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק: מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהֹוָה: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד: רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:

ומחזירין את ספר התורה למקומו והש"ץ אומר: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.

והקהל אומרים: הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּיָהּ:

לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:

וכשמכניסין הספר תורה להיכל אומרים זה: וּבְנֻחֹה יֹאמַר. שׁוּבָה יְהֹוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: קוּמָה יְהֹוָה לִמְנוּחָתֶךָ. אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ: כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק. וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ: בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם: הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

חצי קדיש:

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא:

מקומה בסידור

חלק 1 מתוך 2 במנחה לשבת קודש
אותו קטע בתרגום לאנגלית: Korbanot

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.

Torat Emet 357 — Public Domain, via Sefaria
Torat Emet 357 · Public Domain
http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads