Amidora · ספרייה

קבלת שבת

נוסח ספרד · שבת · קבלת שבת

נוסח: נוסח ספרד
מהדורה: Torat Emet 357

קבלת שבת

לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהֹוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל יְהֹוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ: אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ: בֹּאוֹ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵׂנוּ: כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ: אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר: אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי: אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוֹן אֶל מְנוּחָתִי:

Israel will say these words in the days of the Messiah, when Jews will inspire each other to sing to Almighty God Who delivered them.—Radak

Expressions of thanksgiving are considered of the highest virtue, as it is said, ‘As for myself, with expressions of thanksgiving I sacrifice to you.’—Jonah 2

‘Are there any other gods?’ asks the Midrash, and answers by citing verse 5 of the next Psalm, ‘All the gods of the nations are idols.’

Metsudas Dovid offers another translation: ‘In His hands are the hidden things of the earth,’ referring to things which require much study and thought in order to be understood.

It is possible for us to reach this high level and to be accepted as His flock even this very day, if we would hearken to His voice.—Dover Sholom

The Jews complained and murmured at the lack of water during their wanderings in the wilderness (Exodus 17:1-17; Numbers 20:1-13).

The words from here till the end of the Psalm, are the actual words of the Divine Presence that emanated from the throat of Moses, שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְרוֹנוֹ שֶׁל משֶׁה — Eyun Tfiloh

The Holy Land is described as the land of rest (Deuteronomy 12:9).

שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיהֹוָה כָּל הָאָרֶץ: שִׁירוּ לַיהֹוָה בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ: סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו: כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיְהֹוָה שָׁמַיִם עָשָׂה: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ: הָבוּ לַיהֹוָה מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹז: הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו: הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ: אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְהֹוָה מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ: יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר: לִפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ:

Israel will sing a new song of praise to God in the future, when He gathers us together from our exile. This new song will be in addition to those we now sing.—Radak According to our Sages, every time a ‘new song’ is mentioned, it refers to future events. Fresh mercies and deliverance demand fresh expressions of thanksgiving and homage.

Etz Yosef understands this as the holy splendor of God’s Sanctuary. Tzelosa D’Avraham sees it as the splendor and mode of worship before God, as compared with secular or frivolous manifestations of beauty and splendor.

Simcha (rejoicing) describes one’s feeling at a new experience of happiness, whereas gila (exultation) describes the feeling one experiences over an ongoing situation of joy. Since there is nothing new on the earth (Koheleth) it is said that the earth will exult (gila) but the heavens will rejoice (simcha) because there is always something new in the heavens.—Gaon of Vilna

יְהֹוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים: עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ: אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ: הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ: הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ: יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים: שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהֹוָה: כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים: אֹהֲבֵי יְהֹוָה שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם: אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה: שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיְהֹוָה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ:

Our Sages say that this will occur after the annihilation of Amalek. At that time God’s Name and His throne will be complete. See Exodus 10.

Those who live on these islands will rejoice.—Etz Yosef

These clouds and darkness will envelop and destroy the wicked, after which God’s justice and righteousness will be apparent. Others say that this is an allusion to the mystery of God’s ways, but that His kingdom is founded on righteousness.—Radak

God will surround them with fire so there will be no escape for them.—Radak

The future revelation of God’s kingdom is described in terms similar to those of the revelation at Mount Sinai.

‘Mountains’ refers to the kings of the world—Etz Yosef

Etz Yosef understands ‘gods’ to refer to the sun, moon, stars, etc.

Light is sown for the righteous in this world but the harvest of that light awaits the future world.—Radak Others say that the light may be hidden like the seed in the earth, but it is sure to spring forth.

Shevet Musar says that the righteous ones will not merely rejoice in their personal salvation and deliverance but they will actually rejoice in God, Whose kingdom will be revealed and complete.

Lit: His holy mention.

מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ: הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ: זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ: הָרִיעוּ לַיהֹוָה כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ: זַמְּרוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהֹוָה: יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ: לִפְנֵי יְהֹוָה כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:

This Psalm, like the previous ones, refers to the future when God will render final judgment on the world and its inhabitants.

This will be made known through His prophets.—Etz Yosef

God will remember the kindness He promised to Israel, because of His faithfulness. —Etz Yosef

יְהֹוָה מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ: יְהֹוָה בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים: יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא: וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ: רוֹמְמוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל יְהֹוָה וְהוּא יַעֲנֵם: בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ: יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם: רוֹמְמוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:

Radak notes that Psalm 97 states that, ‘When Adonoy is (universally accepted as) King, the earth will exult.’ He explains that the people will tremble during the destruction of Gog of Magog, and only after his downfall will the earth rejoice.

This is a reference to the golden Cherubim atop the Ark in which Moses placed the two tablets of the Law. See Exodus 25:18-22

God’s greatness will be revealed in Zion, for there He will bring all the nations to judgement.—Radak Others quote Rabbi Chanina who says that only when God returns His Schechina (Holy Presence) to Zion will His greatness be recognized. Etz Yosef understands the verse as follows: ‘God, Whose dwelling is in Zion, is great and exalted above all peoples.’

The translation of this verse follows Ibn Ezra.

‘Footstool’ is an allusion to the Holy Temple.

Others translate, ‘Holy is it,’ referring to the Holy Temple.

Ibn Ezra understands this as a reference to Moses and Aaron alone, because God did not speak to Samuel from a pillar of cloud.

Moses and Aaron were punished for their role in the incident of the waters of Merivah and were not permitted to enter the Holy Land. Samuel who declared, ‘I am the Seer,’ was punished when he mistakenly thought to anoint David’s brother Eliav as king. (1 Samuel 9).

ביום טוב ובשבת חול המועד מתחילים כאן:

מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיהֹוָה בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיהֹוָה כָּבוֹד וָעֹז: הָבוּ לַיהֹוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ: קוֹל יְהֹוָה עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְהֹוָה עַל מַיִם רַבִּים: קוֹל יְהֹוָה בַּכֹּחַ קוֹל יְהֹוָה בֶּהָדָר: קוֹל יְהֹוָה שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְהֹוָה אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים: קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ: קוֹל יְהֹוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהֹוָה מִדְבַּר קָדֵשׁ: קוֹל יְהֹוָה יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד: יְהֹוָה לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְהֹוָה מֶלֶךְ לְעוֹלָם: יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

According to Targum, ‘sons of the mighty’ refers to the angels who are called upon to give praise to God. The Sages say that ‘the mighty’ refers to the Patriarchs who were mighty in their faith of God and steadfast in carrying out His will. Thus ‘sons of the mighty’ refers to all Jewry.

Etz Yosef says that this refers to the Bais haMikdash.

God’s voice was heard when He split the Sea of Reeds after the exodus from Egypt.—Etz Yosef

This translation follows S.R. Hirsch. Others translate ‘Adonoy’s voice is with power, Adonoy’s voice is with beauty.’

The Psalmist refers to a forest in the Holy Land where there is an abundance of tall cedar trees.—Radak

When God spoke at Sinai, His commandments came forth like a flame in the form of visible letters and words. These letters penetrated the tablets of stone and engraved themselves on them.—Rashi According to Radak the verse describes how God’s wrath will pour down upon His enemies like a bolt of fiery lightning.

The birth canal of the hind is very narrow and it is often impossible for the offspring to pass through. God’s voice in the thunder frightens the hind and causes it to have such strong contractions that the canal expands and the offspring is born.—Rashi

Even in the face of the total corruption of mankind at the time of the flood, God sat unchanged and unshaken upon the throne of His Sovereignty.—S.R. Hirsch

After the coming of the Messiah there will be an end to all wars and conflicts.—Radak

אָנָּא בְּכֹחַ, גְּדוּלַת יְמִינְךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה: אב"ג ית"ץ

This prayer was composed by Rabbi Nechunya ben Hakanah, a Tanna of the second century.

קַבֵּל רִנַּת, עַמְּךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא: קר"ע שט"ן

נָא גִּבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ, כְּבָבַת שָׁמְרֵם: נג"ד יכ"ש

Those who study holy Torah which promulgates Your Unity.—Etz Yosef

בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ, תָּמִיד גָּמְלֵם: בט"ר צת"ג

חָסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ: חק"ב טנ"ע

יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ: יג"ל פז"ק

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת: שק"ו צי"ת

בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:

שם המחבר בראשי החרוזים שלמה הלוי: