ה אל׳ ישראל

ה אל׳ ישראל

יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:

Exodus 32:12.

הַבֵּט מִשָּׁמַֽיִם וּרְאֵה כִּי הָיִֽינוּ לַֽעַג וָקֶֽלֶס בַּגּוֹיִם: נֶחְשַֽׁבְנוּ כַּצֹּאן לָטֶֽבַח יוּבָל, לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה: וּבְכָל־זֹאת שִׁמְךָ לֺא שָׁכָֽחְנוּ נָא אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ:

The following prayers enable us to visualize the horrors of persecution that were so often the lot of the Jews in the dark ages and even more so in our days.

This refrain gives striking expression to the steadfastness of the Jew amid all his agony and martyrdom. The one concept which, more than anything else, protected Israel from the base impulse of vengefulness, is proclaimed in these last few petitions. They teach us that we must commit to none other than God all vengeance and retribution for the suffering we sustain at the hands of others. Sacred literature is replete with assurances of God’s retribution for all that we have suffered at the hands of our foes.

יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:

זָרִים אוֹמְ֒רִים אֵין תּוֹחֶֽלֶת וְתִקְוָה: חוֹן אוֹם לְשִׁמְךָ מְקַוֶּה: טָהוֹר, יְשׁוּעָתֵֽנוּ קָרְ֒בָה, יָגַֽעְנוּ וְלֺא הֽוּנַח־לָֽנוּ: רַחֲמֶֽיךָ יִכְבְּ֒שׁוּ אֶת־כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ: אָנָּא שׁוּב מֵחֲרוֹנְ֒ךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בָּחָֽרְתָּ:

יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:

Exodus 32:12.

חֽוּסָה יְהֹוָה עָלֵֽינוּ בְּרַחֲמֶֽיךָ, וְאַל תִּתְּ֒נֵֽנוּ בִּידֵי אַכְזָרִים: לָֽמָּה יֹאמְ֒רוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֺהֵיהֶם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ חֶֽסֶד וְאַל תְּאַחַר: אָנָּא שׁוּב מֵחֲרוֹנְ֒ךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בָּחָֽרְתָּ:

Psalms 115:2.

יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:

קוֹלֵֽנוּ תִשְׁמַע וְתָחוֹן וְאַל־תִּטְּ֒שֵֽׁנוּ בְּיַד אֹיְ֒בֵֽינוּ לִמְחוֹת אֶת־שְׁמֵֽנוּ: זְכוֹר אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, כְּכוֹכְ֒בֵי הַשָּׁמַֽיִם אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְעַתָּה נִשְׁאַֽרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה: וּבְכָל־זֹאת שִׁמְךָ לֺא שָׁכָֽחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵֽנוּ:

Exodus 32:13.

יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:

עָזְ֒רֵֽנוּ אֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמֶֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:

יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:

מקומה בסידור

• לפני כן: נפילת אפיים
• אחר כך: שומר ישראל
• חלק 3 מתוך 5 בתחנון
• אותו קטע בתרגום לאנגלית: God of Israel

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.

• The Metsudah Siddur, Avrohom Davis, 1981 — CC-BY, via Sefaria
• The Metsudah siddur, 1981 · CC-BY
• https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002211687