Amidora

Amidora · ספרייה

פרשת הקטורת

נוסח אשכנז · ימי חול · תפילת שחרית · הכנה לתפילה · קרבנות · פרשת הקטורת

נוסח
נוסח אשכנז
מהדורה
The Metsudah siddur, 1981

פרשת הקטורת

אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהִקְטִֽירוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶֽךָ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:

וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה קַח־לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵֽלֶת וְחֶלְבְּ֒נָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִֽׂיתָ אֹתָהּ קְטֹֽרֶת רֹֽקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵֽחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹֽדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּֽנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּֽנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹֽהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָֽׁמָּה קֹֽדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר:

Galbanum has an offensive odor. The Torah includes it among the other spices to teach us to include even Jewish sinners among the rest of Jewry at our assemblies of fasting and prayers.—Rashi

The Hebrew word, memulach is rendered by Onkelos as mixed, to indicate that the spices should be well mixed together.—Rashi

This incense was offered each day upon the Innermost Altar which is inside the Tent of Meeting.—Rashi

וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹֽרֶת סַמִּים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָֽעַרְבַּֽיִם יַקְטִירֶֽנָּה קְטֹֽרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהֹוָה לְדֹרֹתֵיכֶם:

תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּ֒טֹֽרֶת כֵּיצַד שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה לְכָל יוֹם, פְּרַס בַּשַּׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּֽשֶׁת בְּעֶֽרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה, וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָֽיוּ בָהּ, וְאֵֽלּוּ הֵן: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן הַחֶלְבְּ֒נָה וְהַלְּ֒בוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל־סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:

A maneh is a weight; plural, manim.

A kab is a sixth of a se’ah.

This herb causes the smoke of the burning incense to ascend in a straight line.

Included are various sweeteners such as dates and other fruits.

The same is true if one were to add to the prescribed number of eleven spices.—Etz Yosef

The death penalty was given only if the Kohein Gadol actually entered the Holy of Holies with incense which was unfit. This was considered as an unwarranted entry into the Holy of Holies which carried the death decree.—Rashi

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּ֒טָף, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָּה הִיא בָֽאָה כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָּה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּ֒נֵי הַכָּבוֹד:

10 This water came from a well named Raglayim.—Kol Bo

Since Mei Raglayim (lit., water from the feet) is a euphemism for urine, it would have been disrespectful to use this water in the Temple. Others hold that the term “waters of Raglayim” actually refers to urine, which could have been used as a soaking agent were it not indecent to bring it into a sacred place.—Kol Bo

תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק מִפְּ֒נֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּ֒שָׂמִים, פִּטְּ֒מָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ לֹא שָׁמַֽעְנוּ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּ֒לָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:

Some suggest that the sound of these specific words affects the spices.

184 manim instead of 368.

I.e., we did not hear our teachers expound this question.

תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְ֒תָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין: וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְ֒טוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּ֒נֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְ֒בִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּ֒נֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְ֒רָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:

The exact number of years varied with the size of the hands of the High Priests over the years, for the surplus was what remained of these three manim from which he took two handfuls each Yom Kippur.

ג"פ: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגַּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: ג"פ: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: ג"פ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

אַתָּה סֵֽתֶר לִי מִצַּר תִּצְּ֒רֵֽנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְ֒בֵֽנִי סֶֽלָה: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת:

מקומה בסידור

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.