Amidora · ספרייה
עקדה
נוסח אשכנז · ימי חול · תפילת שחרית · הכנה לתפילה · עקדה
- נוסח
- נוסח אשכנז
- מהדורה
- The Metsudah siddur, 1981
עקדה
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ וּפָקְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁ֒מֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם וּזְכָר לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֶת־הַבְּ֒רִית וְאֶת־הַחֶֽסֶד וְאֶת־הַשְּׁ֒בוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה וְאֶת־הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
Genesis 22:1-19.
וַיְהִי אַחַר הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּֽאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְ֒ךָ אֲשֶׁר־אָהַֽבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּֽקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּֽקָם וַיֵּֽלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִֽים: בַּיּוֹם הַשְּׁ֒לִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּֽעַר נֵלְ֒כָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשֽׁוּבָה אֲלֵיכֶם: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּֽשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת וַיֵּלְ֒כוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּֽאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּֽאמֶר אָבִי וַיֹּֽאמֶר הִנֶּֽנִּי בְנִי וַיֹּֽאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָֽה: וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְ֒כוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיָּבֹֽאוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּֽבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּֽחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּֽשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ מִמַּֽעַל לָעֵצִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה מִן־הַשָּׁמַֽיִם וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּֽאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָֽדְ֒ךָ אֶל־הַנַּֽעַר וְאַל־תַּֽעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַֽעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְ֒ךָ מִמֶּֽנִּי: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַֽיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּ֒בַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּֽלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַֽיִל וַיַּעֲלֵֽהוּ לְעֹלָה תַּֽחַת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל־אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָֽיִם: וַיֹּֽאמֶר בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי נְאֻם־יְהֹוָה כִּי יַֽעַן אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶֽךָ: כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְ֒ךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְ֒בֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַֽׁעַר אֹיְ֒בָיו: וְהִתְבָּרְ֒כוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ עֵֽקֶב אֲשֶׁר שָׁמַֽעְתָּ בְּקֹלִי: וַיָּֽשָׁב אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו וַיָּקֻֽמוּ וַיֵּלְ֒כוּ יַחְדָּו אֶל־בְּאֵר שָֽׁבַע וַיֵּֽשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָֽׁבַע:
These events refer to the previous nine tests by which God tested Abraham. This was to be the tenth and the most difficult test of all.—Ha’amek Dovor
Isaac was Abraham’s only son by Sarah.
Ishmael and Eliezer.—Rashi
Abraham unwittingly prophesied that both of them would return.—Rashi
The Hebrew word is ma’acheles (root: אכל = to eat) which means that it renders meat fit for eating through slaughtering the animal. Another interpretation is: his knife is called ma’acheles because we still enjoy (eat) the reward of Abraham’s virtue when he agreed to use it to slaughter his son.—Rashi
Although Isaac understood that he was going to be slaughtered, “They went together”—with like hearts.—Rashi
The Torah says that he built “the” altar not just “an” altar, to indicate that Abraham rebuilt the same altar which was originally built by Adam and used by Cain, Abel and by Noah.—Targum Yonoson ben Uziel
Tradition tells us that this ram was prepared for this purpose from the time of creation. Rashi (in Maseches Avos 5:6)
The Midrash interprets the following: “God will see the binding of Isaac and through its merit He will pardon Israel every year and rescue them from trouble. It will thus be said, “On this day,” by all generations that the ashes of Isaac are seen by God and serve as our atonement.—Rashi
11 If these blessings were intended to increase the population of Abraham’s descendants, it was superfluous, since God had previously blessed him for that purpose. God here blessed the descendants of Abraham with the nobility of spirit and courage to fulfill the command to sanctify God even when self-sacrifice is required. Only the nation of Israel, Abraham’s children, were commanded to fulfill this mitzvoh, because of the legacy we inherited from him.—Ha’amek Dovor.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּזְכֹּר לָֽנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אֶת רַחֲמָיו מִבֶּן יְחִידוֹ וְרָצָה לִשְׁחֹט אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶֽיךָ אֶת־כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ וְיָגֹֽלּוּ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ, וְתִכָּנֵס אִתָּֽנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶֽךָ וְתִתְנַהֵג עִמָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּ֒ךָ מֵעַמְּ֒ךָ וּמֵעִירְ֒ךָ וּמֵאַרְצְ֒ךָ וּמִנַּחֲלָתֶֽךָ וְקַיֶּם לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת־בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת־בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר:
This refers to Hashem’s attribute of stern justice.
Vayikra 26:42.
מקומה בסידור
- לפני כן: ברכות השחר
- אחר כך: עול מלכות שמים
- חלק 14 מתוך 16 בהכנה לתפילה
- אותו קטע בתרגום לאנגלית: Akedah
טקסטים ומקורות
כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.
- The Metsudah Siddur, Avrohom Davis, 1981 — CC-BY, via Sefaria
- The Metsudah siddur, 1981 · CC-BY
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002211687