Amidora

Amidora · ספרייה

אשרי

נוסח אשכנז · ימי חול · תפילת מנחה · אשרי

נוסח
נוסח אשכנז
מהדורה
The Metsudah siddur, 1981

אשרי

אַשְׁרֵי יוֹשְׁ֒בֵי בֵיתֶֽךָ עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ וַאֲבָרְ֒כָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל־יוֹם אֲבָרְ֒כֶֽךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ וְדִבְרֵי נִפְלְ֒אֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְ֒אֹתֶֽיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּתְ֒ךָ אֲסַפְּ֒רֶֽנָּה: זֵֽכֶר רַב־טוּבְ֒ךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְקָתְ֒ךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְ֒כֽוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְ֒ךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְ֒ךָ יְדַבֵּֽרוּ: לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְ֒ךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּ֒ךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְ֒לִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּ֒פוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְ֒אָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְ֒שָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְ֒לוּיָהּ:

This verse referred to the Kohanim and the Levites who served (dwelt) in the Holy Temple (Your House); it is at all times applicable to scholars and devout men who study and pray in houses of worship and study.

Psalms 84:5.

Psalms 144:15.

According to Rav S.R. Hirsch, David here declares, “I will dedicate myself to serve You and to fulfill Your will in loyal obedience,” for in serving God, man causes His Name to be blessed.

Not simply נפלאתיך—a report of Your wonders—but דברי נפלאתיך the “words”—the lessons that Your wonders teach.—S.R. Hirsch

People in general will speak of God’s wondrous might in punishing the wicked (Sodom, Egypt, etc.) while David will proclaim that God’s greatness is measured more by His kindliness than by His awesomeness.—Siach Yitzchok

He is gracious in bestowing reward and merciful in punishment.—Siach Yitzchok

Your works, which are the cause of your being thanked by sensitive people; similarly, cause your pious ones to bless You.—based on S.R. Hirsch.

The penalties for transgressions are just, but God is gracious in the actual punishment inflicted on the sinner.—Siddur HaGra

He is near to all who call upon Him, but His nearness can be perceived only by those who call upon Him in truth, who truly mean to have God enter into their lives.—S.R. Hirsch

While God hears all who cry unto Him in truth. He answers those who fear Him, who subject their desires to His will.—Siach Yitzchok

Psalms 115:18. You should pause between עולם and הללויה. Similarly, in all the Psalms, the word הללויה is not connected to the preceding verse.

ואומר החזן חצי קדיש:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)

These opening words refer to the fulfillment of God’s prophecy, through Ezekiel (38:23) “And I will thus exalt Myself and sanctify Myself; and I will be known in the eyes of the many nations, and they will know that I am Adonoy.”—Levush, Siddur HaGra. One should be very careful to emphasize the letter gimel (ג) when saying the word “Yisgadal (יִתְגַּדַּל),” in order that it not be heard as “Yiskadal (יִתְקַּדַל),” from the word קְדָל which means neck.—Mishnah Berurah 56:2

בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

May His sovereignty be revealed.

We pray that the redemption will come speedily and that the process of the redemption itself will not be prolonged.—Siddur HaGra

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

The ten expressions of praise in the Kaddish refer to the ten utterances by which God created the world. (See Maseches Avos 5:1.)

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (בעשי"ת לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:

May God be praised and exalted far beyond all the blessings, hymns and praises that are uttered.—Mishnah Berurah in the name of the Vilna Gaon 56:14.

Consolations are uttered because God is in mourning over the destruction of the Holy Temple and the exile of His people.

מקומה בסידור

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.