והוא רחום

והוא רחום

כשיגיע הלילה יתפלל תפלת ערבית. ואינה חובה שלא נתקנה אלא כנגד איברים ופדרים של תמיד של בין הערבים שלא נתעכלו ביום שקרבין והולכין כל הלילה. ומ"מ מצוה איכא ואין לבטלה. ורב אלפס כתב דהאידנא קבעוה חובה ואין לבטלה כלל (טור או"ח רל"ה)

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

Psalms 78:38. This verse consists of thirteen Hebrew words. It recalls the “thirteen attributes of Divine mercy” (Exodus 34:67). In the evening when man pauses from the rush of his daily activities, he is conscious of having sinned during the day, and thus begins his prayer with this appeal for Divine mercy.—Machzor Vitry Midrash Tanchuma (Pinchos 13) notes that the morning sacrifice (תמיד של שחר) atoned for sins committed during the night, while the afternoon sacrifice (תמיד של בין הערבים) atoned for sins committed during the day. Since the evening service does not represent Temple sacrifice, it became customary to recite this verse because it mentions that God “atones iniquity.”—Avudraham

Psalms 20:10.

מקומה בסידור

• אחר כך: ברכו
• חלק 1 מתוך 12 במעריב
• אותו קטע בתרגום לאנגלית: Vehu Rachum

טקסטים ומקורות

כל טקסטי התפילה ב־Amidora לקוחים ממהדורות ברישיון פתוח שפורסמו בספריא (Sefaria). נכללות רק מהדורות שפורסמו תחת CC-BY, CC0 או בנחלת הכלל.

• The Metsudah Siddur, Avrohom Davis, 1981 — CC-BY, via Sefaria
• The Metsudah siddur, 1981 · CC-BY
• https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002211687